×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
אסתר ג׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) אַחַ֣ר׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה גִּדַּל֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֜וֹשׁ אֶת⁠־הָמָ֧ן בֶּֽן⁠־הַמְּדָ֛תָא הָאֲגָגִ֖י וַֽיְנַשְּׂאֵ֑הוּ וַיָּ֙שֶׂם֙ אֶת⁠־כִּסְא֔וֹ מֵעַ֕ל כׇּל⁠־הַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃ (ב) וְכׇל⁠־עַבְדֵ֨י הַמֶּ֜לֶךְ אֲשֶׁר⁠־בְּשַׁ֣עַר הַמֶּ֗לֶךְ כֹּרְעִ֤ים וּמִֽשְׁתַּחֲוִים֙ לְהָמָ֔ן כִּי⁠־כֵ֖ן צִוָּה⁠־ל֣וֹ הַמֶּ֑לֶךְ וּמׇ֨רְדֳּכַ֔י לֹ֥א יִכְרַ֖ע וְלֹ֥א יִֽשְׁתַּחֲוֶֽה׃ (ג) וַיֹּ֨אמְר֜וּ עַבְדֵ֥י הַמֶּ֛לֶךְ אֲשֶׁר⁠־בְּשַׁ֥עַר הַמֶּ֖לֶךְ לְמׇרְדֳּכָ֑י מַדּ֙וּעַ֙ אַתָּ֣ה עוֹבֵ֔ר אֵ֖ת מִצְוַ֥ת הַמֶּֽלֶךְ׃ (ד) וַיְהִ֗י [כְּאׇמְרָ֤ם] (באמרם) אֵלָיו֙ י֣וֹם וָי֔וֹם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵיהֶ֑ם וַיַּגִּ֣ידוּ לְהָמָ֗ן לִרְאוֹת֙ הֲיַֽעַמְדוּ֙ דִּבְרֵ֣י מׇרְדֳּכַ֔י כִּֽי⁠־הִגִּ֥יד לָהֶ֖ם אֲשֶׁר⁠־ה֥וּא יְהוּדִֽי׃ (ה) וַיַּ֣רְא הָמָ֔ן כִּי⁠־אֵ֣ין מׇרְדֳּכַ֔י כֹּרֵ֥עַ וּמִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה ל֑וֹ וַיִּמָּלֵ֥א הָמָ֖ן חֵמָֽה׃ (ו) וַיִּ֣בֶז בְּעֵינָ֗יו לִשְׁלֹ֤חַא יָד֙ בְּמׇרְדֳּכַ֣י לְבַדּ֔וֹ כִּֽי⁠־הִגִּ֥ידוּ ל֖וֹ אֶת⁠־עַ֣ם מׇרְדֳּכָ֑י וַיְבַקֵּ֣שׁ הָמָ֗ן לְהַשְׁמִ֧יד אֶת⁠־כׇּל⁠־הַיְּהוּדִ֛ים אֲשֶׁ֛ר בְּכׇל⁠־מַלְכ֥וּת אֲחַשְׁוֵר֖וֹשׁ עַ֥ם מׇרְדֳּכָֽי׃ (ז) בַּחֹ֤דֶשׁ הָרִאשׁוֹן֙ הוּא⁠־חֹ֣דֶשׁ נִיסָ֔ן בִּשְׁנַת֙ שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ הִפִּ֣יל פּוּר֩ ה֨וּא הַגּוֹרָ֜ל לִפְנֵ֣י הָמָ֗ן מִיּ֧וֹם ׀ לְי֛וֹם וּמֵחֹ֛דֶשׁ לְחֹ֥דֶשׁ שְׁנֵים⁠־עָשָׂ֖ר הוּא⁠־חֹ֥דֶשׁ אֲדָֽר׃ (ח) וַיֹּ֤אמֶר הָמָן֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ יֶשְׁנ֣וֹ עַם⁠־אֶחָ֗ד מְפֻזָּ֤ר וּמְפֹרָד֙ בֵּ֣ין הָֽעַמִּ֔ים בְּכֹ֖ל מְדִינ֣וֹת מַלְכוּתֶ֑ךָ וְדָתֵיהֶ֞ם שֹׁנ֣וֹת מִכׇּל⁠־עָ֗ם וְאֶת⁠־דָּתֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֵינָ֣ם עֹשִׂ֔ים וְלַמֶּ֥לֶךְ אֵין⁠־שֹׁוֶ֖ה לְהַנִּיחָֽם׃ (ט) אִם⁠־עַל⁠־הַמֶּ֣לֶךְ ט֔וֹב יִכָּתֵ֖ב לְאַבְּדָ֑ם וַעֲשֶׂ֨רֶת אֲלָפִ֜ים כִּכַּר⁠־כֶּ֗סֶף אֶשְׁקוֹל֙ עַל⁠־יְדֵי֙ עֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֔ה לְהָבִ֖יא אֶל⁠־גִּנְזֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ (י) וַיָּ֧סַר הַמֶּ֛לֶךְ אֶת⁠־טַבַּעְתּ֖וֹ מֵעַ֣ל יָד֑וֹ וַֽיִּתְּנָ֗הּ לְהָמָ֧ן בֶּֽן⁠־הַמְּדָ֛תָא הָאֲגָגִ֖י צֹרֵ֥ר הַיְּהוּדִֽים׃ (יא) וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְהָמָ֔ן הַכֶּ֖סֶף נָת֣וּן לָ֑ךְ וְהָעָ֕ם לַעֲשׂ֥וֹת בּ֖וֹ כַּטּ֥וֹב בְּעֵינֶֽיךָ׃ (יב) וַיִּקָּרְאוּ֩ סֹפְרֵ֨י הַמֶּ֜לֶךְ בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן בִּשְׁלוֹשָׁ֨ה עָשָׂ֣ר יוֹם֮ בּוֹ֒ וַיִּכָּתֵ֣ב כְּֽכׇל⁠־אֲשֶׁר⁠־צִוָּ֣ה הָמָ֡ן אֶ֣ל אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵֽי⁠־הַ֠מֶּ֠לֶךְ וְֽאֶל⁠־הַפַּח֞וֹת אֲשֶׁ֣ר׀ עַל⁠־מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֗ה וְאֶל⁠־שָׂ֤רֵי עַם֙ וָעָ֔ם מְדִינָ֤ה וּמְדִינָה֙ כִּכְתָבָ֔הּ וְעַ֥ם וָעָ֖ם כִּלְשׁוֹנ֑וֹ בְּשֵׁ֨ם הַמֶּ֤לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ֙ נִכְתָּ֔ב וְנֶחְתָּ֖ם בְּטַבַּ֥עַת הַמֶּֽלֶךְ׃ (יג) וְנִשְׁל֨וֹחַ סְפָרִ֜ים בְּיַ֣ד הָרָצִים֮ אֶל⁠־כׇּל⁠־מְדִינ֣וֹת הַמֶּ֒לֶךְ֒ לְהַשְׁמִ֡יד לַהֲרֹ֣ג וּלְאַבֵּ֣ד אֶת⁠־כׇּל⁠־הַ֠יְּהוּדִ֠ים מִנַּ֨עַר וְעַד⁠־זָקֵ֜ןב טַ֤ף וְנָשִׁים֙ בְּי֣וֹם אֶחָ֔ד בִּשְׁלוֹשָׁ֥ה עָשָׂ֛ר לְחֹ֥דֶשׁ שְׁנֵים⁠־עָשָׂ֖ר הוּא⁠־חֹ֣דֶשׁ אֲדָ֑ר וּשְׁלָלָ֖ם לָבֽוֹז׃ (יד) פַּתְשֶׁ֣גֶן הַכְּתָ֗ב לְהִנָּ֤תֵֽן דָּת֙ בְּכׇל⁠־מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֔ה גָּל֖וּי לְכׇל⁠־הָֽעַמִּ֑ים לִהְי֥וֹת עֲתִדִ֖ים לַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ (טו) הָֽרָצִ֞ים יָצְא֤וּ דְחוּפִים֙ בִּדְבַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ וְהַדָּ֥ת נִתְּנָ֖ה בְּשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֑ה וְהַמֶּ֤לֶךְ וְהָמָן֙ יָשְׁב֣וּ לִשְׁתּ֔וֹת וְהָעִ֥יר שׁוּשָׁ֖ן נָבֽוֹכָה׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א לִשְׁלֹ֤חַ =ק-מ ובדפוסים
• ל!=לִשְׁלֹ֤ח (חסר פתח גנוב בחי״ת)
• הערות דותן והמקליד
ב מִנַּ֨עַר וְעַד⁠־זָקֵ֜ן =ל ובדפוסים
• הקלדה=מִנַּ֨עַר וְעַד⁠־זָקֵ֨ן (!) בטעות בעקבות BHS עד שתקנו בגירסה 4.20.
E/ע
הערותNotes
(ב) התועלת העשרים ושלשה הוא להודיע שאין ראוי לאדם בשום פנים לכרוע ולהשתחוות על צד האלהות זולתי לי״י יתברך ואף על פי שיביאהו לזה יראת המלכות. הלא תראה כי מרדכי עם היותו משער מה שהיה מהסכנה לו מפני היותו בלתי כורע ומשתחוה להמן הנה לא הסכים לכרוע ולהשתחוות לו. (ג-ד) התועלת העשרים וארבעה הוא להודיע שאין ראוי לאדם לנטות ממצות המלך אם לא יהיה בשמירת מצותו נטיה ממצות י״י יתברך שהוא מלך מלכי המלכים. כי כשגנו עבדי המלך את מרדכי ואמרו לו מדוע אתה עובר את מצות המלך התנצל להם במה שהודיעם שהוא יהודי והוא מוזהר מי״י יתברך שלא יכרע וישתחוה לזולתו על דרך נתינת האלהות לו ולולא שהיה מבואר כי בדבר הזה לא יחויב ההמשך למצות המלך לא היה די לו בזה ההתנצלות. (ו) התועלת העשרים וחמשה הוא להודיע כי אין ראוי לאדם מפני עוצם ידו עם המלך לבטוח על זה שיוכל לעשות מה שיחפוץ מעם רב כי גבוה מעל גבוה שומר (קהלת ה׳:ז׳) ימנעהו מהשלמת רצונו אם מצד ההשגחה הכוללת אם מצד ההשגחה הפרטית. הלא תראה כי המן מפני בטחו על ידו בבית המלכות השתדל עם המלך להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן (אסתר ג׳:י״ג) בעת אשר חשב שהוא יותר נכון להגעת המבוקש ואמר דבריו גם כן באופן שיתכן לו יותר שישיג המבוקש והוא הודעתו למלך שמזה העם יתכן שיגיע לו נזק רב ואין בהם תועלת למלך ושבהשחתתם יגיע תועלת רב למלך. ולא די שלא השיג רצונו אבל היה זה סבה אל שהשחיתו ישראל אותו וכל משפחתו. (ז) התועלת העשרים וששה הוא להודיע עוצם השגחת י״י יתברך הפרטית כי ביום בעינו אשר היה ראוי הגעת הרע לישראל מפני ההשגחה הכוללת בו בעינו היתה להם הרוחה וההצלחה והשחיתו כל שונאיהם. הלא תראה כי כבר הפילו הגורל לפני המן באיזה יום ראוי שיגיע הרע לישראל וביום ההוא בעינו סבב י״י יתברך שיהיה הענין בהפך מה שחשב המן. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×